בשעת תרגול האסנות (תנוחות היוגה) אנחנו רוצים להפיק מהם את מרב התועלת לכן חשוב ביותר לשלב נשימה מודעת בתרגול ,ולפתח את הנשימה. יש מספר שלבים בהתפתחות הנשימה בתרגול היוגה.
1.נשימה ותנועה – קשר רופף נשימה לא מודעת.
2.חיבור בין התנועה לנשימה .
3.נשימת ujjayi
u=להתרחב להתרווח
jjayi = ניצחון הצלחה.
בנשימת ujjayi לנשימה יש צליל פנימי באזור הגרון . התועלות של נשימת ujjayi:
א.מפתחת מודעות לנשימה
ב. משפרת סיבולת של הנשימה.
ג .מאריכה את הנשימה.
ד. סופחת ליחה מהסינוסים והראות.
ה.יש תחושה של הנשימה בחייך העליון .
4. כיוון הנשימה
ביוגה הנשימה היא לא טבעית . בנשיפה אנחנו אוספים את הבטן פנימה ולמעלה ויוצרים לחץ על הסרעפת . בשאיפה הבטן נשארת שטוחה ובית החזה מתרווח .אנחנו מתחילים לפתח את הנשיפה ולהאריך אותה. נשיפה באופן טבעי קשורה יותר לתנוחות סגורות וכפיפות לפנים בתנוחות כמו לדוגמה : uttanasana , janu sirsasana הדגש בנשיפה הוא אזור הבטן . הנשיפה היא פסיבית יותר מהנשיפה היא מרגיעה ומקררת. חשוב לאסוף את הבטן פנימה ולמעלה מכיוון שהסרעפת עובדת טוב יותר כאשר הבטן תומכת בנשימה. אחרי שהנשיפה מתפתחת ומתארכת נתחיל לפתח את השאיפה. בשאיפה הדגש הוא על התרחבות באזור בית החזה. נתרגל אסנות פתוחות יותר כמו לדוגמה: virabhadrasana , dvi pada pitham להתרחבות בבית החזה יש השפעה מעוררת והיא מחממת ומרחיבה. שאיפה לאזור הבטן גורמת לגב לקרוס ולכן חשוב לשאוף לבית החזה דגש נוסף שחשוב לזכור בעבודה עם נשימה שתמיד יש קדימות לאיכות הנשימה ולא לאורך הנשימה. בכל מקרה הנשיפה תמיד תהייה ארוכה יותר מהשאיפה או שווה לה אבל אף פעם מלא קצרה יותר.
5.עצירת נשימה
כדי להתחיל לעצור את הנשימה אחרי שאיפה או אחרי נשיפה חשוב להכיר את היכולות והמגבלות שלנו בעבודה עם נשימה.
א. עצירת נשימה אחרי שאיפה מפתחת כוח רצון ונחישות .
ב. עצירת נשימה אחרי נשיפה מפתחת התמסרות ושחרור .
ג. אנשים שסובלים מאסטמה לא עוצרים נשימה כדי לא להוסיף לחץ.
ד. אנשים עם לחץ דם גבוה לא עוצרים נשימה.
ה. אנשים עם לחץ דם נמוך יכולים לעצור נשימה.
תרגול נשימה בתנוחות היוגה מלמד אותנו בדיוק היכן להתחיל בעצירת הנשימה . נעצור היכן שקשה לנו יותר . אם הנשיפה ארוכה והשאיפה קצרה נעצור את הנשימה אחרי השאיפה וכך נאריך את השאיפה ונפתח אותה עד שתתארך ותתקרב לאורך הנשיפה.
6. כיוון נשימה תנועה
נשיפה – התנועה מתחילה מלמטה למעלה מבפנים החוצה .מהבטן גב תחתון לבית החזה גב עליון.
שאיפה – מלמעלה למטה מהחוץ פנימה . ידיים , ראש ,גב עליון לגב תחתון. כך נוצרת סינכרוניזציה מושלמת בין הנשימה לתנועה .
לסיכום: חשוב לזכור שהדגש בתרגול היוגה היא הנשימה ולא התנועה . שיפור בתרגול הנשימה מביא אתו הרבה תועלת לתנועה , אבל שיפור בתרגול התנועה לא מביא אתו בהכרח לשיפור באיכות הנשימה .כפי שראינו הנשימה בתרגול היוגה היא לא טבעית , אבל בהפסקה בין תרגיל לתרגיל וכן במנוחה בסוף השיעור הנשימה היא טבעית ורגילה .ביוגה אנחנו עובדים תמיד לקראת משהו חדש , התפתחות הנשימה והתנועה בתרגול האסנות מחזקים ומפתחים את הגוף , נוצר שקט במיינד הוא הופך להיות שקט ומרוכז . עכשיו אנחנו מוכנים לשלב הבא בתרגול הנשימה הפראנהיאמה.
גיא ינאי.